ב. ר' ישראל וסבו "המלאך"

את יחסו למלאך , שהיה כה שונה באופיו ובמידותיו מאביו וממנו , גילה ר ' ישראל בהזדמנויות שונות , אם כי לא רבות . מהתבטאויותיו אלה עולה השתוממות כנה על התופעה האנושית הנדירה שנתגלמה בסבו . כך , דרך משל , כשדיבר על החומרות הרבות של פסח : "אמר שמלאך יכול להחמיר , אבל אדם האיך אפשר להחמיר !? וזקני ר' אברהם היה מחמיר ביותר . ועל מצות מצוד . לקח המגיד [ ממזריץ [ ' אצלו , כי הוא היה יודע שמחמיר ביותר . " וכן : "זקיני , שהיה מלאך בעצמו , לא הוצרך לזה = ] להתפלל אל ה ' שיקח ממנו יראת המלאכים , כפי שעשה ר ' זוסיא מאנופולי , [ כי אכילה שלו היה מע " ל [ מעת לעת ; יממה ] מעור של בר יונה , ואדם אי אפשר לחיות מאכילה כזה . " אף על פי כן , מנקודת מבטו של ר ' ישראל , לא היתה דמותו הנערצת של המלאך מופת חינוכי שראוי לחקותו ולהלך בדרכיו . לא רק בשל המגבלות הפיסיות של בן תמותה רגיל , שאינו מסוגל לעמוד בסיגופים כמו מלאך , אלא בעיקר בשל חיים , ראה להלן , עמ ' . 61 למסופר בשבחי הבעש " ט ( עמ ' , ( 147 כי לאחר מות המלאך הוצעו לאלמנתו "שידוכים לבניה ולבנותיה , " אין כנראה יסוד , ובשום מקום לא שמענו על בנותיו של המ...  To the book