פרק אחד־עשר ניצני הלאומיות היהודית

בכותבו ב 1824 על עלילת דמשק , טען בן ציון דינור כי המשבר הבינלאומי שפרץ ב 1840 נתן לעם היהודי הזדמנות מיוחדת לייצב את מעמדו ולסלול את הדרך לריבונותו העתידית בארץ ישראל . אותו זמן , כתב , "משאלת 'שיבת בנים לגבולם ' וייסוד מדינת היהודים בארץ ישראל ... הועמדה ... בפעם הראשונה לפני הדיפלומטיה האירופית בתור עניין מדיני . " י שעת הכושר הוחמצה משום שהמנהיגים היהודים מצאו עצמם שקועים עד צוואר בפרשת עלילת דמשק . דינור אפילו גרם כי פרשת דמשק רוקחה במיוחד כדי לסכל את התוכניות היהודיות לפיתוח חקלאות בארץ ישראל , והקנוניה , הכריז , הצליחה למעלה מן המצופה . על רעיון ההתיישבות היהודית העיב צילו של המאבק נגד עלילת הדם , ואם עוד ניכרו בו סימני חיים לאחר מכן , הרי שהמובילים בעניין היו עתה "רק מצפי משיח תמימים ולא אנשי המעשה ומנהיגי האומה . " ( בין מבשריה המשיחיים של הקדם ציונות מנה דינור את אלקלעי וקלישר ( . מיקבץ זה של השערות חסר כמובן בסים עובדתי מוצק די הצורך . כפי שכבר צוין , פלמרםטון דחה נמרצות את הבקשות מצד מילניאליסטים נוצרים כי יאמץ את רעיון הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל . אי לכך עניין זה ל...  To the book