פרק שמיני המשבר: השקפות של יהודים

אין ספק שב 1840 הפגינו היהודים בפני העולם תעוזה רבה . הם השתמשו בשיטות ובטכניקות שכללו שדולה ( קצתה פרטית קצתה מאורגנת ) בדרגים הממשלתיים הגבוהים ביותר , תוך שילוב של דפוסי פעולה מסורתיים ומודרניים : מסע עיתונאי שהתפרס על פני כמה ארצות ; שאילתות וחילופי דברים בפרלמנט ; אסיפות ציבוריות מדווחות היטב ; גיוס תרומות בהיקף מרשים ; ואחרון חביב - הדרמה הכרוכה בשליחות הכמו דיפלומטית למזרח . במקרים חשובים - ויכוח פרלמנטרי , אסיפות עם - גויסה גם תמיכה נוצרית רבת השפעה . לאור העובדה שהמשבר היה בלתי צפוי לחלוטין וחסר תקדים בזיכרון הקולקטיבי , התגייסות זו היתה ללא ספק יוצאת דופן . אולם תהיה זו טעות ליצור את הרושם , כי פעלתנות פוליטית ממוקדת ומאורגנת זו שיקפה נאמנה את החשיבה הציבורית היהודית בכללותה . מובן שבחקר תקופה שבה לא היו קיימים סקרי דעת קהל , ושבה רובו המכריע של העם היהודי חי במדינות הכפופות לצנזורה , אי אפשר לקבוע מה ידע או חשב "היהודי הממוצע" - מושג ערטילאי ומופשט כשלעצמו . אולם המקורות הזמינים ( בראש וראשונה העיתונות התקופתית היהודית בצרפת ובגרמניה וכן מכתבים פרטיים ) מגלים כי המשבר גרם ב...  To the book