במכתבו מתחילת אפריל לג ' יימס דה רוטשילד , צפה אנטון פון לאורין כי הידיעות על עלילת דמשק ועל "הפשעים שלא יתוארו " של שימוש בעינויים יתקבלו ב " זעקת שבר " באירופה . למעשה , התגובה במערב רחוקה היתה מלהיות אחידה או מאוחדת , ו " זעקת השבר" הראשונית היתה מכוונת כלפי הפשעים שבוצעו לא נגד היהודים אלא ( כביכול ) על ידם . אף על פי כן גם נכון , שבחלוף הזמן החלו להישמע באירופה קולות שהזדהו עם העניין היהודי , ואלה בלטו על רקע הקקופוניה הכללית ; עובדה זו בתורה השפיעה בהדרגה על מהלך המאורעות במזרח התיכון . מעל הכל , השדרים החד משמעיים , תחילה של מטרניך ומאוחר יותר של פלמרסטון , אם כי נענו בדברים ובצעדים הדו משמעיים של טייר , היתה להם השפעה מצטברת רבת עוצמה . אם קנינג אמר פעם שיש לקרוא לעולם החדש להחזיר את האיזון לעולם הישן , הרי שעתה משקלן המאוחד של קיסרות הבםבורג ושל בריטניה סייע , אם גם בקצב איטי , להחזרת מידה של איזון בין האוכלוסייה הנוצרית והיהודית במדינות המוסלמיות של המזרח התיכון . לבד מזאת גם נכון , כי השפעת המסרים המנוגדים שיצאו מן המעצמות הגדולות היתה שונה מאוד בדמשק וברודוס . דמשק ( אפריל-...
To the book