אלישבע רבל־נהר תיאור היהודי באומנות האנגלית בימי הביניים

בימי הביניים הנוצריים נקבעה דמות היהודי באומנות על ידי רקע פולמי . טקסטים קנוניים , ספרות פטריסטית ( של אבות הכנסייה ) והחלטות ועידות הכנסייה והשלטונות מוסרים תיאור מדויק ומכוון של היהודי ומפיצים סכמות ויזואליות וסטריאוטיפים עמוסים טעינה שלילית אדירה . אולם השפעת הטקסטים וההחלטות האלה מורגשת בהפרש מה של זמן : תיאור היהודי הינו נרטיבי ואינו שונה בהרבה מהטיפול שזוכות לו דמויות אחרות עד המאה הי"א . מאז , מתקופת מסעי הצלב ועד למאה הט"ו , התיאור השלילי של היהודי מתפתח בהרחבה באומנות המדיאבלית . חקר תיאורי היהודים באומנות של ימי הביניים הוזנח ונשכח לעתים קרובות מדי . הסקירות האיקונוגרפיות המרכזיות , העוסקות באילוסטרציה התנ"כית , אינן מתייחסות לתיאורו של היהודי ולאופיו , אף על פי שדמותו של היהודי נפוצה ביותר . בשנות החמישים פורסמו מחקרים חלוציים על ידי ס' רות , ב' בלומנקרנץ , מ' שלואך , ה' סיפרט , ובשנים האחרונות גם על ידי ר' מלינקוף . ספרי על דמות היהודי באומנות הביזנטית מאפשר עכשיו בדיקת האיקונוגרפיה הביזנטית כפן נוסף של הנושא . האומנות האנגלית גם היא מתייחסת לתיאור היהודים על פי הכללים שהו...  To the book