פקודת נאנט ( 1598 ) מעולם לא התיימרה להבטיח לפרוטסטנטים בצרפת שוויון זכויות . מטרת הפקודה היתה להביא לדו קיום בשלום בין שתי הדתות הנוצריות בצרפת : דת המדינה , הדת הקתולית הדומיננטית , והדת הקלויניםטית , דת המיעוט . זו היתה זקוקה להגנה מטעם השליט , כולל מערכת חוקים ותקנות להבטחת שלום העדה ומקומה במדינה . פקודת נאנט , על הסעיפים הסודיים שבה :, באה להסדיר את הבעיות הכרוכות במצב ששום מדינה אירופית לא עמדה עוד בפניו , קרי : סובלנות חוקית ורשמית לגבי קיומו של מיעוט דתי במדינה , שעוצמתה , ייחודה , ומצוינותה נמדדו במידת האחדות שבה . הערובות הצבאיות לשלום ההוגנוטים , כלומר , ערי המבצר שבהן מותר היה להם להחזיק צבא - במימון המלך - היוו ללא צל של ספק פגיעה קשה בתדמיתו של האבסולוטיזם המתהווה , פגיעה שמדינה תקינה לפי מושגי הזמן ההוא לא יכלה לסבול אותה . ואכן , אחרי "מלחמת הדת האחרונה , " שם קץ רישלייה למצב הזה , בבטלו את כל הסעיפים הסודיים של פקודת נאנט בתוך ההסכם החדש עם הפרוטסטנטים - שלום אלה ( Alais ) מ . 1629 אף שהפרוטסטנטים היו יכולים להמשיך להלכה בחיי הדת שלהם , הרי למעשה מאז הרצחו של המלך אנ...
To the book