פרק שני קלוין, היהודים והיהדות

שתי עובדות בולטות לעין כאשר באים לדון ביחסו של קלוין ליהודים וליהדות . מחד , בוקסטורף הידוע כאנטישמי מובהק , מצא לנכון לפרסם בספרו Synagoga Judaica את כתב הפולמוס של קלוין נגד היהודים : Ad questiones et obiecta Judaei . cuiusdam responsio Joannis Calvini ולא סתם במקום כל שהוא , אלא כפרק המסיים ומסכם את ספרו . אומנם שמו של קלוין אינו מוזכר בשום מקום ; בויכוח מופיע במקום קלוין בגירסתו של בוקםטורף הנוצרי n , Christianus אך מלבד שינוי זה שני הטקסטים כמעט זהים . י וכי יכול להיות כרטיס ביקור מכובד יותר לאנטישמי מלזכות לכבוד כזה מצד בוקסטורף ? מאידך , עובדה אחרת הבולטת לעין היא הכמות המועטה יחסית של הפירסומים הדנים ביחסו של קלוין ליהודים . בהשוואה לשפע הפירםומים שלהם זכה יחסו של לותר ליהודים , קלוין עושה ממש רושם עלוב : נכתבו רק שתי עבודות דוקטור בזמן האחרון , שטרם ראו אור , וזאת לעומת הספרים הרבים שלהם זכה לותר , שלא לדבר על מאמרים ואיזכורים בספרים . רק חמישה שישה מאמרים - מתוך כמה עשרות בלבד שנכתבו על הנושא - ידועים ומצוטטים ; יש בכך משום עדות ברורה לחוסר העניין בנושא . 1 השווינו את הטקס...  To the book