|
|
בתום מסענו המורכב והמסועף בנבכי מחשבת הבריאה של הרב אשלג אני מבקש להפנות את אור הזרקור אל מה שהוא בעיני מרכז הכובד שלה : תכליתה של מערכת הבריאה כולה - התכלית שמכתיבה מלכות אין סוף - היא לזכות את האדם בהטבת האל . בצמצום א , ששולטת בו מידת הדין , נקבעה החקיקה ; בשלב הזה נוצרה פרטיות הנברא והביאה להתבדלותו מן הכלל . בצמצום ב , שמידת הרחמים שותפה בו במידת הדין , נקבע שלשם השגת התכלית צריך הפרט להיות חלק מן הכלל . משני המהלכים הללו אנו למדים שצמצום א נועד למימוש הפרטיות , לבריאת אדם שיקבל שכר . אבל כדי שהישות הפרטית הזאת תזכה בשכר , עליה לשוב ולהשתלב בכלל . מימוש הפרטיות מחד גיסא , וההצטרפות אל הכלל מאידך גיסא , מעידים כי הכול בא מן האחד ובסופו של דבר גם שב אליו . ההבדל הבסיסי בין הראשית לאחרית הוא שגם לאחר שהפרט שב ומצטרף אל הכלל , בעקבות צמצום ב , עומדת בעינה הפרטיות שנתהוותה בצמצום א , ויש לכך חשיבות רבה . הרי לשם השגת ההטבה האלוהית נדרש האדם לחולל תמורה ברצונו - מרצון קבלה עצמית , בעקבות צמצום א , לרצון קבלה על מנת להשפיע בעקבות צמצום ב . עיקרו של השינוי המהותי הזה חל בבחינה ד , שהיא בע...
To the book |
|
|