|
|
לאחר שעסקנו בצמצומים , בירידות , בתהפוכות ובקלקולים שאירעו בהתפשטות העולמות נראה סוף סוף האור בקצה המנהרה : עליית העולמות . מחשבת הבריאה היא מערכת תכליתית שכל חלק בה תלוי במשנהו ; התגלות הבריאה חייבה את הצמצומים ; הצמצומים הכתיבו שינויי צורה ; שינויי הצורה הביאו לשבירה ולנפילה ; ומאלה התחייבו התיקון ועליית העולמות . לאחר מסע ארוך ומורכב אל נבכי מחשבת הבריאה מגיע אפוא הרב אשלג לתכלית הבריאה , שהיא עליית העולמות . בגלל אופיה של מחשבת הבריאה היהה התכלית מצויה בה מלכתחילה . והאדם נחשב לשאור שבעיסה וכל הזרקורים מופנים אליו ' . לאדם ניתנה היכולת להביא לעליית העולמות , או לחלופין לקריסתם . בשער הזה נעקוב אחר המסלול שעוברים האורות בתוך כדי התפשטותם , ונדון בתפיסות שמנחות את העליות ואת הירידות של העולמות . הרב אשלג פותח בהבחנה בין פרצופי אדם קדמון ובין פרצופי אצילות ומשחזר בקצרה את השתלשלותם : א . פרצופי אדם קדמון הם תולדה של צמצום א , וכל מדרגה שלהם מכילה עשר ספירות במלואן . תשע הספירות העליונות של כל קומה חסרות כלים , וכולן מתרכזות בכלי אחד של המלכות . ב . פרצופי עולם האצילות התפשטו בצמצום ב ...
To the book |
|
|