שער ג | מהות הנברא, דמותו ותכליתו

משמעות הנברא היא המציאות שחודשה . נקודת המוצא המתאימה לפתוח בה את הדיון על הנברא היא להזכיר את העיקרון התכליתי של מחשבת הבריאה : הטבה עם הנבראים . אשתמש בפתגם "סוף מעשה במחשבה תחילה" במובן שהשתמש בו הרב אשלג בכמה הזדמנויות , ואומר שהעיקרון התכליתי של מחשבת הבריאה - ההטבה עם הנבראים - ישמש אבן בוחן לביקורת על זהות הנברא ועל המסע שהוא עתיד לעבור עד מיצויה המלא של המטרה שלשמה הוא בא לעולם . במילים אחרות , לאור רצון האל להטיב עם הנבראים נבחן את השיטתיות התכליתית המובנית בבריאה , המוליכה אה הנבראים להשגת היעד . הרב אשלג מציע לערוך את החקירה במחשבת הבריאה בדרך זו : "ובכדי להבין כל אלו השאלות והחקירות , תחבולה האחת היא להסתכל בסוף המעשה , כלומר בתכלית הבריאה , כי אי אפשר להבין שום דבר באמצע מלאכתו . " 1 ... 1 מטרת השער הזה היא להכיר את הנבראים בכללותם , ובהם את האדם - שהוא הנברא המרכזי המיועד במחשבת הבריאה לקבל את ההטבה האלוהית . הכוונה היא לזהות את המבנה של הנברא ואת תכונותיו , וכן את הנוסחה שעל פיה מתקיימות הן מערכת היחסים בישותו פנימה הן מערכת היחסים בינו ובין העולם הסובב אותו . חקירה זו ,...  To the book