מבוא

' יכול האדם להרחיב את הדרך . לא הדרך היא המרחיבה את האדם ' . ' מאמרות , ' פרק טו 29 ' באחד השירים נאמר : "אל ההר הגבוה אני נושא עיני ! בדרך הגדולה אני הולך ' " ! אף על פי שאיני יכול להגיע עדיו , לבי יוצא אליו . כאשר אני קורא את יצירותיו של האדון קונג ( קונפוציוס ) מנסה אני לראות את האדם עצמו . ביקרתי בןמדינת ] לו , פקדתי את מקדש ג'ונג ני וראיתי את מרכבתו , בגדיו וכלי הפולחן שלו . מלומדים באים לשם תדיר ללמוד את הטקסים , וגם אני , בהתפעמותי , השתהיתי במקום ההוא והתקשיתי להיפרד מעליו ' . כך מספר סה מה צ'יין ? 86-145 ) ( 51411 ) לפני הספירה ) — ההיסטוריון הדגול שכתב את תולדות סין מראשית ימיה ועד סוף המאה השנייה לפני הספירה — על ביקורו במקדש קונפוציוס בספרו 'שה ג'י' ' ) רשומות ההיסטוריון ( ' בפרק שהוא מייחד לביוגרפיה 2 של קונפוציוס . את דבריו הוא חותם במילים : 'בני מעלה ושליטי עולם רבים מספור היו לאנשים דגולים , ובחייהם הלך שמם לפניהם , אך במותם נשכחו כליל . ואילו החכם קונג , בבגדי פשתן פשוטים , יצא שמו לתהילה והוא נערץ על מלומדים עשרה דורות ויותר . בן השמים [ הקיסר ] והנסיכים , הברונים ואל...  To the book