פרק א: ערוצי קלט — הרהורים על שלכת וזמיר

. 1 קליטה חושית ישירה היא תנאי דרוש ליצירה— האומנם ? בשיחה עם לאה גולדברג , פעם , היא דיברה בגנות אותם משוררים צעירים , ילידי הארץ , שלא יצאו ממנה מעולם והם כותבים שירים על שלכת : איפה הם ראו שלכת ? הם כותבים על חוויות שמעולם לא היו להם —חוויות שליקטו פה ושם בספרים , והרי זה סימן מובהק לליטךטיות , לחוסר אמת חווייתית . דברים ברורים שמסקנתם אחת : מי שלא ראה , לא חווה . רק מגע בלתי אמצעי , מגע חושי , עם הדברים , מסוגל לחולל חוויה רגשית שתוליך ליצירה . שאיבה מכלי שני היא בחזקת שאיבה של מידע ואינה מסוגלת לחולל זאת . ויש המחמירים יותר : היא אף עלולה להזיק , שכן רב בה חלקן של הכללה ושכלתנות . השקפה זו ( המקובלת למדי , בייחוד בקרב משוררים שהמילה " מידע" מזכירה להם "מדע ( " נראית על פניה סבירה . מטבעו , המידע הוא נחלת הכלל : לידתו ברשות הרבים והוא עומד לרשות הרבים בחזקת "כזה ראה וקבל" מכאן שמקומו בערוצי תקשורת ההמונים — עיתונות , רדיו , טלוויזיה , בספרי יען — אנציקלופדיות , לקסיקונים , בספרי לימוד , ואפילו בספרות יפה , כגון באותם תיאורים חוזרים ונשנים על יופייה לקראת הסוף של השלכת . ועולים על...  To the book