פרק תשיעי רועת האווזים תמורות ביחסו של אלתרמן כלפי רחל ושירתה

א . בהשראת הנחות היסוד של אסכולת שלונסקי את הנחת היסוד המגמתית שלפיה שירת הנשים העברית אינה אלא תופעה דלה ומינורית , שרישומה כמעט שאינו ניכר במהלכיה הגדולים של השירה העברית החדשה , קבע אפוא לראשונה בסוף שנות העשרים אברהם שלונסקי ( הוא , ולא איש מבין קודמיו ב"רפובליקה הספרותית" הקטנה שהחלה אז להיווצר בארץ-ישראל . ( הייתה בכך אמת חלקית , שהתאימה בדוחק לשירת אלישבע , אך לא תאמה כלל את תיאור שירתן של אסתר ראב ויוכבד בת-מרים . לגבי שירת רחל , הנחה זו לא תאמה אלא את תחילת הדרך . בראשית שנות העשרים הציגה רחל הישגים ראשוניים וצנועים למראה , אך בשום פנים לא דלים . לימים , הפכו שיריה מורכבים יותר ויותר , הן מן הבחינה הרגשית והן מן הבחינה האינטלקטואלית . במילים "דלה מאד [ ... ] מ ? חת בתך" שבשירה "אל ארצי , " אשר קבעו את דמות דיוקנן של רחל ושל שירתה בעיני רבים , יש כמובן משום התחטאות מנייריסטית מקובלת , השאולה מתרבות נכר ( כשם שאדם חותם על מכתב במילים "עבדך הנאמן" מבלי שחתימה זו תעיד על השתייכותו למעמד העבדים . ( לאחר מותה , משכונסו שלושת קובצי שיריה הצנומים לקובץ אחד , ניתן היה לאמוד את גודל תרו...  To the book