פרק שמונה־עשר תשובה

מושג התשובה , כפי שיצרו אותו הנביאים ופיתחו אותו חז " ל , הוא מושג עברי שורשי . אין לו מקבילה בפילוסופיה היוונית . אצל אריסטו , למשל , האדם הטוב אינו חוטא כלל ולכן אין לו על מה להתחרט ( אתיקה ניקומאכית ט : ד 1166 א , ( ומי שמתחרט הוא בהכרח אדם רע ( שם , 1166 ב . ( הפרפקטיביליזם היווני פיאר את האדם השלם שאין בו מום , וראה בחרטה או בתשובה התנהגויות הראויות לרשעים בלבד . בניגוד לפילוסופים היוונים , חז"ל ראו בתשובה מעלה חיובית ונשגבה ביותר שכל בני האדם , צדיקים ורשעים כאחד , מצווים עליה . מושג התשובה נדון בשיטתיות אצל ר ' חסדאי קרשקש בספר אור ה , ' ג , ח " ב , ב , א-ב . קרשקש פותח את דבריו בתיאור תופעת התשובה : הנה לפי מה שבא בתורה ונתפרש בקבלה , מחסדי השם לקבל החוטא בשובו אליו . והפליגו רבותינו ז '' ל באומרם : "מקום שבעלי תשובה עומדין , אין צדיקים גמורים עומדין " [ בבלי , ברכות לד , ע " ב . [ ואמרו במקום אחר שהעוונות נחשבים להם כזכויות [ השוו בבלי , יומא פו , ע " ב : "שזדונות נעשות לו כזכויות . [ " והסיבה בזה גלויה , כי הכח הפועל להכניע הרצון אל העבודה יצטרך להיות חזק הרבה במי שנכנע ונטה ...  To the book