. 1 קריסטבה משתמשת במונח , ( 1373 ) langue d ' oc הנגזר מן השם Occitania בלטינית . האיטלקים נהגו לכנות לשון זאת , ששימשה את תושביהם של איזורים דרומית ללואר , בשם " פרובנסאלית . " שני הכינויים הללו ( לנגדוק ופרובנסלי ) דו משמעיים , מאחר שהם מציינים מקום ולשון , ומסיבה זו מועדף כיום הכינוי . Occitan להבדיל מן הצרפתית , וחרף תיאוריות רומנטיות , האוקסיטנית לא היתה לשון פוליטית , לאומית , אף לא רגיונלית , אלא לשונה של תרבות ספרותית , לשונם של הטרובדורים והטרובדוריות , ( trobairitz ) שהחלה דועכת בשלהי המאה השלוש עשרה , עם התקת המרכז התרבותי לעבר צפון צרפת . המפעל האנציקלופדי - כינוס למעלה ממאה אלף מלים עתיקות ומודרניות Dictionnaire - - ( 1848 ) provengal-frangais היווה נקודת מפנה חשובה בהיסטוריה של האוקסיטנית , בניסיון לנרמולה הגראפי ולהאחדת הבדליה הניביים . ראו : P . Bee La Langue occitune Que sais-je' ?" , 1973 ) : J . Roubaud , Les Troubadours : Anthologie bilingiw ( Paris : . ( Paris : Seghers . 1971 ) . 2 נוצרים בעלי עמדה דואליסטית הספוגה השפעות מזרחיות , שהופיעו במערב אירופה החל מן ...
To the book