פרק יא: רומיאו ויוליה: הזוג אהבה־שנאה

מחוץ לחוק אהבה כהסגת גבול , אהבה מחוץ לחוק , זהו הרעיון הכללי השורר בתודעה הרווחת כבטקסטים ספרותיים , ודני דה רוג'מון בספרו האהבה והמערב תרם ברחבות לקביעת תפישה זו בצורתה המובהקת : האהבה נואפת ( ראו טרייסטן רא זרלרה \{ קביעה זאת , הברורה כשמש , נשענת על חוסר התואם בין האידיאליזציה לחוק , במידה שבשמירתו יש מן העל אני . עובדה היא שהמאוהב ( בייחוד המאוהבת ) שואף לתת תוקף חוקי לתשוקתו . הטעם לכך הוא אולי שהחוק , החיצוני לסובייקט , מהווה ערכאה של שלטון ומשיכה היכולה להתערבב עם אידיאל האני . אף על פי כן , משנוסד עבור הסובייקט , מגלה החוק את פרצופו שאינו עוד אידיאלי אלא עריצי , ארוג מאילוצים יומיומיים ומסטריאוטיפים סתגלניים , משמע דכאניים . מן ה"אנחנו" המאוהב , השרוי במצב של אי יציבות ענוג , יוצר הוא אזי צוותא לכידה , מסעד לילודה , לייצור , או בפשטות לאמנה החברתית . בהיטמעם בהפעלה העל אניית של החוק , סותרים הנישואין - מוסד המוגדר באופן היסטורי וחברתי - את האהבה . לא מן הנמנע עם זאת לחשוב על הסדרי חוקיות אחרים בקשר הנישואין , שבהם עשוי יהיה החוק לשמר את צדו האידיאלי ולחסות כך את האידיאליזציה ה...  To the book