ספר שני

א . < 1 > אכן , בספר הראשון , אפאפרודיטוס היקר לי מכל , מסרתי מידע על קדמות עמנו , בהביאי הוכחות לאמיתות דברי מכתבי הפיניקים , הכשדים והמצרים . אף הצגתי לעדות רבים מסופרי היוונים , מה גם ששמתי לאל את דברי מאנתון , כאירימון ואחרים . < 2 > עתר . אתחיל להזם את שאר הסופרים , אשר כתבו דבר כלשהו נגדנו . לאמיתו של דבר , מטיל אני ספק אם ראוי [ בכלל ] להזם את דברי הלעז של אפיון המדקדק . ( 3 > הן חלק מדבריו דומים להאשמות שנכתבו בידי אחרים , ואילו חלק אחר הוא בבירור בגדר תוספות משוללות יסוד משלו , שרובן דברי ליצנות ; ויותר מזה , אם לומר את האמת , הריהם מוכיחים את בורותו ואת דרכו כאדם שפל , אשר כל ימיו היה מנהיג אספסוף . ( 4 > אולם מאחר שרוב בני האדם נכבשים באיוולתם על ידי דברים כאלה , יותר מאשר על ידי דברים הכתובים ברצינות , ומאחר שבני אדם מקדמים בברכה דברי נאצה ושונאים דברי שבת , סברתי כי שומה עלי שלא לפסוח על איש זה ללא ביקורת , איש אשר כתב נגדנו כתב אישום כמו לבית דין . ( 5 > כי רואה אני אף זאת , שאנשים רבים נהנים מאוד למראה חרפתו של מי שגידף קודם לכן את זולתו על אותם חטאים שהוא עצמו מואשם בהם...  To the book