ד. רומן גמור

מתוך אותה תעוזה ניגש ברדיצ'בסקי בשנת 1920 לחבר את יצירתו השאפתנית ביותר - הרומן 'מרים . ' כוונתו הייתה לחתום בה את מסכת יצירתו הסיפורית , ולכן החליט להתגבר סוף סוף על האתגר שלא יכול לו מאז ראשית דרכו : לכתוב , כלשונו , 'רומן גמור לכל תאיו וחדריו . ' הוא דלה מתוך יומנו את התכנית המפורטת של הרומן שרשם בשנת 1905 וניגש לממשה . זמן קצר אחרי תחילת הכתיבה נודע לו על אסון משפחתו , וידיעה זו שרתה עליו כצל מאז ואילך . 'בנוגע להרומן אני משורר עתה באבנים כבדות על לבי , ' כתב לפ י לחובר . עקבותיה של קדרות זו ניכרו ברומן עצמו , והיא נחשפה בלא כחל וסרק בפסקה וידויית מרוכזת ששולבה בו לקראת סיומו : אני יושב על האובניים להציב זיכרון לבני דורי , לתאר בשךד את חיי העיירות שבהן גודלתי . רבות מחשבות עמדי , רגשי נוער עולים בי , לבי מלא פרצופים שונים , מאורעות ומעשים , נפשות פורחות , צללי מסכת החיים וגם ארגי קדומים . בן אנוכי לבני הגולה ומכוס עתיקה שתיתי גם שתיתי . והנה בא הכורת על כל העיירות האלה , בא על החיים ועל הספרים ההם ; ימי חורבן גמור באו על כל המקומות , שבהם עלו תקוותי וניצני שירתי גם יחד . עיר מולדתי...  To the book