ד. הוויכוח על הניטשיאניות

במאמריו העבריים שפורסמו בין השנים 1899-1897 פיתח ברדיצ י בסקי את משנתו הרעיונית , שכבר נודעה בפיו ובפי אחרים בשם 'שינוי ערכים . ' נטייתו ליצירת עימותים דרמטיים בין תופעות מנוגדות הניבה שורה של צמדי ניגודים , שזוקקו לססמאות תמציתיות קליטות ורבות רושם . כך , למשל , פירק לגורמיו את הפסוק מן המדרש ךברים רבה 'הסיף והספר ירדו כרוכים מן השמיים , ' וקבע כי טמונות בו למעשה שתי אפשרויות מנוגדות של קיום . הסיף הוא גילומה החיובי של הגבורה הפיזית ושל היצריות הטבעית שהיו נחלתו של עם ישראל הקדום בתקופת בית ראשון , ואילו הספר מייצג את הקיום היהודי המדולדל בגלות , המעוקר מגופניות ושקוע באותיות פורחות באוויר . צמד ניגודים אחר שהיה חביב עליו היה 'חרות וחרות , ' בעקבות המדרש במסכת אבות על הפסוק בשמות 'והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת . ' המדרש אומר : 'אל תקרא חרות אלא חרות , שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה , ' וברדיצ ' בסקי מילא אותו בתוכן רדיקלי משלו . החירות בעיניו היא החופש הגמור של היהודי להשתחרר מדבר אלוהים החרות על הלוחות ולמלא את יהדותו בתכנים משלו . מושג החירות נעשה אבן יסוד בהשקפתו על...  To the book