בית הכנסת הרב-עדתי בדור המדינה בישראל: אתניות, אורתודוקסיה, לאומיות ומגדר

נסים ליאון מבוא " סוציולוגיה של בית כנסת" או "סוציולוגיה של תפילה , " למרות האפשרויות הגלומות בה , היא עודנה בגדר עניין דחוק במחקר החברה הישראלית . המחקר בבתי כנסת בישראל נראה כדבר מה השייך אולי להיסטוריונים של העת העתיקה או לסוציולוגים העוסקים בחקר הקהילות של יהודי חו"ל . אין הוא שייך לכאורה להווה , לשגרת החיים הישראלית . למרות תפוצתו הרבה של מוסד בית הכנסת בחברה הישראלית , למרות היותו מקור להשקעה כלכלית רבה , להתאספות חברתית , להבניה ולשיעתוק של זיכרון תרבותי וקולקטיבי , עדיין אין לו נוכחות בעלת משמעות במחקר החברה הישראלית ' . האנתרופולוג הישראלי משה שוקד עומד על נקודה זו בספרו האוטוביוגרפי "מסע ישראלי - תל אביב , ניו יורק ומה שביניהן . " מחקריו האתנוגרפיים של שוקד עסקו לא 2 מעט בקריירה של בתי כנסת . כך הם מחקריו בבית הכנסת העדתי בישראל . כך הוא 3 מחקרו בבית הכנסת ההומו-לסבי בניו יורק . במסגרת ניסיון זה שוקד מתאר כיצד פנה לתלמידיו באוניברסיטה וציין את "שדות המחקר הרבים המצויים בסביבתנו הקרובה והראויים למחקר אתנוגרפי . הזכרתי בכלל זה בתי כנסת . תלמידה [ ... ] הגיבה בתמיהה : ' מה יש לח...  To the book