|
|
האופן שבו אנו קולטים את תופעות החיים גורם לנו להרגיש כוחות רבים בכל היבט של הווייתנו ; כל אחד מהם חותר למעשה מעבר לתופעה עצמה , ממזג את האינסופיות שלה עם האחרות וממיר אותה במתח ובגעגועים . בכל עשייה , גם המתישה והפורייה ביותר , אנו חשים בקיומו של משהו שעדיין לא בא לידי ביטוי באופן מלא . ככל שהדבר קורה עקב צמצום האלמנטים המתנגשים זה בזה , מתגלה אחדות החיים האנושיים המשותפים דווקא מתוך השניות הזאת ; רק כאשר האנרגיה הפנימית הזאת מתפשטת אל מעבר לביטוייה הגלויים לעין זוכים החיים לעושר של אפשרויות שלא הוגשמו , המשלימות את המציאותיות המקוטעת שלהם ; ורק כך מאפשרות תופעות החיים הבנה של כוחות עמוקים יותר , של מתחים שלא נפתרו , של מאבק ושלום כוללניים יותר מאלה שניתן להבינם מתוך העובדתיות הבלתי אמצעית שלהם . את השניות הזאת לא ניתן לתאר במישרין אלא רק לחוש אותה בניגודים היחידניים האופייניים להוויה שלנו , בצורתם הסופית והמובנית . הרמז הראשון ניתן על ידי הבסיס הפיזיולוגי של ישותנו , בהיותו זקוק לתנועה כשם שהוא זקוק למנוחה , ליצרנות כמו לקבלה . אם נתרגם ואת לחיי הרוח , הרי אנו מונעים על ידי הכמיהה לכל...
To the book |
|
|