שיחה על הנואמים

א פעמים הרבה שאלתני , יוסטוס פאביוים , על שרם מה היו הדורות הראשונים משופעים כל כך כנואמים דגולים בעלי כשרון ושם , ואילו דורנו שלנו עזוב ושכול מתהילת המליצה עד שבקושי נשתמר בפיו השם נואם עצמו . שהרי אין אנו מכנים בשם זה אלא את הקדמונים , אבל המיטיבים דבר שבימינו קרויים פרקליטים , סניגורים , מלמדי זכות וכיוצא באלו , חוץ מנואמים . תשובה לשאלתך וקבלת טרחתה של חקירה גדולה כזאת כרוכה בהטלת דופי בין בכשרונותינו , אם אגיד שאין בידינו להגיע למדרגה זו , בין בטעמנו , אם אגיד שאין אנו רוצים בה ; ובחיי ראשי , מעשה זה לא הייתי מעז לעשותו אילו היה עלי לפרש את דעתי שלי תחת לחזור על שיחתם של אנשים , טובי המדברים שבדורותינו , אשר בעודי עלם צעיר לימים * שמעתים דנים בעניין זה עצמו . וכך איני זקוק לכשרון , אלא לכוח השומר והזוכר , להעלות דברים שנבחנו בחריפות ונאמרו בכובד ראש , שקיבלתים מפי המצוינים באנשים , שעה שכל אחד נתן צורה לרחשי לבו ורוחו , איש איש בנימוקיו החלוקים משל האחרים , אך כולם נראים . מעתה אצא בעקבות הדברים במניינם וכבניינם תוך שמירת סדר הוויכוח . שהרי גם הצד שכנגד לא היה חסר דבר , ולאחר שהרב...  To the book