לאומיות פלסטינית במסגרת אסלאמית

היחס המורכב בין המרכיב הפלסטיני ייחודי לבין המסגרת הכללית של תנועת "האחים" ניכרת ביתר שאת בתפיסת הלאומיות של חמאס . מאז הקמתה שאפה חמאס ליישב את המתח הקיים בין הלאומיות הפרטיקולרית לבין הזהות האסלאמית האוניברסלית על ידי פלסטיניזציה של האסלאם ואסלאמיזציה של הלאומיות הפלסטינית . במישור האידיאולוגי הטהור , ובדומה לתנועות אסלאמיות אחרות , המשיכה חמאס לראות בנטישת האסלאם ובנהייה אחרי "אלילי המערב" - ובראש ובראשונה הלאומיות ( לןומיה ) במתכונתה המערבית - את שורש האסונות שניחתו על האומה המוסלמית , ועל הפלסטינים בפרט , בעת החדשה . במישור היומיומי , לעומת זאת , הפנימה חמאס את המסר הלאומי . חמאס אימצה את גישתו של בנא , שהפריד בין שלילת הלאומיות כאידיאולוגיה וכערך , לבין קבלתה בפועל על ידי יצירת היררכיה של מעגלי זהות מתרחבים . מעגלים אלה מתחילים בפטריוטיזם ( וטניה , ( כלומר אהבתו ונאמנותו של המוסלמי למולדתו כשלב מעבר חיוני לאחדות הלאומית הערבית המהווה גם היא בסיס למטרת העל הנכספת של האחדות האסלאמית האוניברסלית . התהליך התבטא בעיקר במתן מעמד של קדושה לאדמת פלסטין , ופחות על הדגשת ייחודו של העם הפלס...  To the book