|
|
אירועי יוני 1989 לא היו מרידה עממית כמו באיראן , אלא הפיכה צבאית שחוללו תוראבי ואוהדיו ב"חזית האסלאמית הלאומית , " יחד עם קבוצת קצינים ואישים בראשותו של עומר חסן אל בשיר . תוראבי , וכן מנהיגיהן של מפלגות פוליטיות אחרות , הוחזקו במעצר מיד לאחר ההפיכה , על מנת למנוע חשד לזהות פוליטית בין הקצינים לבין מפלגה כלשהי ובעיקר עם "החזית האסלאמית הלאומית . " בכלא קובאר , בו נכלאו כל המנהיגים , הם נהנו מיחס מועדף והמשיכו לעזור לעמיתיהם בממשלה בניהול ענייני המדינה . מן ההתחלה ניכרה השפעתו של תוראבי על משטרו של עומר אל בשיר , שהייתה כמעט בלתי מוגבלת , למרות היותו כלוא בתא מיוחד ומהודר בכלא קובאר . מיד לאחר ששוחרר הוא לקח על עצמו את התפקיד של שליח נודד , כפוליטיקאי הסודאני החזק ביותר וכהוגה דעות אסלאמי , למען הממשלה המהפכנית . האם כליאתו לכאורה של תוראבי נועדה להטעות משקיפים , מקומיים או זרים , בנוגע ליעדים האידיאולוגיים של הפיכת בשיר ? או האם היא נועדה להגן על תוראכי ועל "החזית האסלאמית הלאומית" מפני כעסם של אלה שהרגישו נבגדים עקב מעורבותו בהפיכה צבאית אנטי דמוקרטית ? בכל מקרה , ברור שמצרים , שכנתה...
To the book |
|
|