"ההתנגשות מבית" או "התנגשות הציוויליזציות"?

באמצע שנות השמונים של המאה ה 20 גרס החוקר ג'יל קפל כי עיקר המאבק של חוגים אסלאמיים , וביניהם גם האחים המוסלמים , מכוון נגד אויבים חיצוניים : האימפריאליזם , המערב , הקומוניזם והציונות ' . באותו קו החזיק גם סמואל הנטינגטון , שבראשית שנות התשעים דיבר על התנגשות בין ציוויליציות , ביניהן סין , הודו , האסלאם והמערב . בהתמקדו בשתי התרבויות , אסלאם ומערב , טען הנטינגטון ש 1 , 400 שנות היסטוריה מלמדות שהיחסים ביניהן היו סוערים לעתים תכופות , ואף נוצרו ביניהן גבולות דמים . בנוסף , האסלאם הוא הציוויליזציה היחידה שהעמידה בספק את יכולתו של המערב לשרוד . לשיטתו של הנטיגטון , שילוב של כמה גורמים החריף את הסכסוך בין אסלאם למערב בשלהי המאה ה . 20 קריסת הקומוניזם סימלה את סילוקו של אויב משותף , ומאז כל אחד מהצדדים רואה את הצד האחר כסכנה העיקרית . הופעת אל קאעדה ופיגועי ה 11 בספטמבר 2001 העניקו משנה תוקף לתזה של הנטיגטון ורבים מיהרו לאמצה . לעומת תפיסת המאבק האסלאמי כמופנה החוצה , גרס עמנואל סיון ( 2005 ) כי "האויב הקולוניאליסטי החיצוני , שהעסיק קנאים בעבר , הוא כיום , בעידן הפוסט קולוניאלי , פחות חש...  To the book