קטעי זיכרונות - יקים: פראו גבל, פראו מנלי, משפחת בויטלר, טוני ודוקטור שטייניץ

שלמה אהרונסון מידה של סוציאליזם דבקה בנו בבית הספר "תיכון חדש . " לא מעשה ידיהם של ה " שמוצאים " היה הדבר , ולא של המורים הצעירים יותר , שהחניפו להם , שיחקו עמם כדורעף כשהם משתנקים על גבי כרםיהם ועשו עמם יד אחת נגד יוצאי הדופן שבחבורה כחולת החולצות . זו שעשתה את החריגים כמעט סוציאליסטים הייתה טוני , מנהלת בית הספר . היא הופיעה בקהלנו כמורה מן השורה כביכול להיסטוריה , לספרות כללית ולאמנות . כאשר עלינו לכתה י"א ונפרדנו מרוב ה"שמוצאים , " שהלכו למגמה הראלית , נתבלטו בקרבנו כמה דמויות חדשות , ובראשן אנוש בר שלום . אנוש היה התלמיד המצטיין בכיתתנו ההומנית . היו בו חן ונחת . כשמו כן היה . לימים נעשה עורך דין בתל אביב , ויש אומרים שהקדיש את רוב זמנו בהתנדבות לקשי יום . הוא מת בדמי ימיו ממחלת לב שקיננה בו . אנוש היה חביבה של טוני מכיוון שראתה בו יושר ושוויון שיוותרו בעתיד . אמנם בימים ההם הייתה בכול רוח של שוויון אשר ריחפה על פני המים . ברור היה שבעל ביתנו היקה ברוך מנלי עשה צחוק מעצמו כאשר כתב על תיבת הדואר שלו "בעל בית ופרדס . " ברור היה שאלף זו ושני שיבולים במרכזה היא המפלגה שכל המשפחה תמכה ...  To the book