פרק עשרים ואחד מכאובי התהליך בשעתו ולדורות

קהילה יהודית בעלת אוכלוסייה מועטת יחסית , ניתן לראות בה יחידה חברתית שיחסים ראשוניים כמעט שררו בין חבריה . נוסף על כך פעלו בה חבורות מצווה , חברת ביקור חולים , ולפחות חברה קדישא , שחבריה התנדבו לטפל בנפטר לקראת דרכו האחרונה . חברה כזו יצרה זיקה אינטימית בין המשתייכים אליה , ואין פלא שהמחשבה להינתק זה מזה בשל פילוג בקהילה נתקלה במעצורים . יתר על כן , פילוג של החברה קדישא משמעו היה ויתור על הזכות להיקבר בבית הקברות העתיק , שבו קבורים אבות המשפחה , ויתור כבד במיוחד למשפחות בעלות שורשים עמוקים בקהילה . להרהורים מן הסוג הזה נתן המהר " ם שיק ביטוי בתשובתו לחברי קהילת היראים בבוניהד , שנתפלגו מקהילת הגיאולוגים ועתה שקלו אם ירחיקו לכת וירכשו בית קברות נפרד . וכך הוא קבע : "בוודאי יש מעלה גדולה לקיים ולהעמיד בית קבר אבותיו , " ואם ניתן להבטיח שגם מכאן ולהבא יהיה "הכל עפ " י = ) על פי ) דין השו '' ע = ) השולחן ערוך ) שלא יהא חשש שיקברו צדיק אצל רשע , " כי אז מוטב להישאר באגודה אחת עם הגיאולוגים ' . הוא השאיר בידי אנשי המקום את ההכרעה , אם יש ערובה מספקת לקיום התנאים הנקובים . בשאר תחומי החיים לא...  To the book