פרק שביעי פרשבורג כמטרה לחצי הקנאים

בתואר הכבוד האורתודוקסי זכתה פרשבורג בשל זיהויה עם מפעלו של רבה הגדול בדור הקודם , החתם סופר . לפי מאווייו שלו , היתה המסורת בקהילתו צריכה להישמר הן מצד תוכנה ההלכי והן מצד סממניה התרבותיים . לא לחינם כתב החתם סופר בצוואתו , ביחס לבחירת ממלא מקומו לאחר מותו : "ולא תשב עליו = ) על כסא הרבנות ) כי אם ת " ח = ) תלמיד חכם ) מפורסם ... ולא יד לו בספרי מינות ולא ידרוש בלשון לאומים ' . " הוא זכה שבנו הכתב סופר , הרב אברהם שמואל בנימין , יירש את כסאו , והבן לא חסר לא נכונות ולא כשרון לשמור על צביון הדרשות כמנהגו של האב . ואולם , עניין הדרשה לא היה כמובן אלא סמל , והכוונה היתה שכל סדרי החיים , הציבוריים והפרטיים , יעמדו על עומדם ללא שינוי . משאלה זו סוכלה עקב אירועי התקופה רבת התהפוכות שנפתחה בעלייתו של הכתב סופר על כסא אביו בשנת . 1839 שנה לאחריה הותרה כאמור התיישבות של יהודים בתחומי הערים במדינה . יהודי פרשבורג , שעד אז היו מוגבלים לרחובות מעטים בקצה העיר , אשר היו בשליטת אחד המגנטים , יכלו עתה להעתיק את מגוריהם , חנויותיהם ובתי עסקיהם לפנים העיר . הפיקוח הפורמלי והבלתי פורמלי על התנהגותם הדת...  To the book