|
|
אחת התופעות הראויות לציון במישור היחסים שבין יהודים לנוצרים בסוריה במחצית השנייה של המאה ה 19 היא ההבחנה הברורה שהבחינו היהודים בין הנוצרים הקתולים לבין הנוצרים הפרוטסטנטים . הנוצרים הקתולים היו האויב המוצהר זה דורות ואילו הנוצרים הפרוטסטנטים היו גורם חדש , שהחל מחפש במזרח פרצות ונקודות חלשות כדי לחדור דרכן לאזור , ולבסס בו את השפעתו ואת אמונתו הדתית . ביסודה של הפעילות הפרוטסטנטית בקרב יהודי המזרח הייתה התפיסה כי המשיח ישוב ויתגלה אך ורק לאחר שיבת היהודים לארצם והתנצרותם . בקרב קבוצות מילנריסטיות בתנועה האוונגלית באנגליה הלכה והתגבשה במהלך המאה ה 19 התפיסה כי ממשמשת ובאה העת שבה יחזור עם ישראל לארצו . קבוצות אלו ותומכיהן ביקשו לפעול בדרכים שונות לזירוז אחרית הימים . בפעולות שנבחרו לשם השגת מטרה זו היו גם הקמה של חברות מיסיונריות ושליחת שליחים למקומות שונים בעולם כדי להביא ליושביהם את בשורת הנצרות . תשומת לב יתרה ניתנה בעניין זה ליהודים , בעיקר ליהודי המזרח . ' דמשק וחלב נבחרו לנקודות קבע מיסיונריות פרוטסטנטיות משום היותן מרכזים יהודיים בערים ששימשו צומת מעבר של שיירות . אלו עשו את ד...
To the book |
|
|