התגובה היהודית לרפורמות

לאור כל האמור לעיל אפשר לקבוע כי בכל הנוגע ליישומן של התנט ' ימאת בסוריה , היה פער גדול בין ההכרזות הפומביות של האימפריה לבין מימושם של הדברים בפרובינציות השונות . גם אם כוונתם של חסידי הרפורמה באםתאנבול הייתה טהורה , כנה ואמתית , עדיין הייתה דעתם דעת מיעוט . דעתם התקבלה במסדרונות השלטון לא מעט בשל לחץ המעצמות אך לא הצליחה לחלחל אל השכבות המוסלמיות העממיות . הווה אומר , שלא כבאירופה , שם נבעו המהפכות מתוך העם , באימפריה העות'מאנית רוב האוכלוסייה חשה כי השינויים החוקתיים נכפים עליה למרות רצונה ובניגוד למצוות דתה ולאשיות של המדינה המוסלמית . התפיסה המקובלת קובעת כי העלמא - שמלבד היותם מנהיגים רוחניים תפסו גם עמדות מפתח בממסד העות ' מאני - לא התנגדו מלכתחילה לרפורמות העות ' מאניות כל זמן שקיוו להפיק מהן תועלת שתתבטא בחיזוק מעמדם , בעקבות חיזוקה של המערכת השלטונית באימפריה . ואולם משהבחינו כי יישום התנט'ימאת פוגע ישירות באופייה המוסלמי של המדינה , ועקב כך אף מערער את מעמדם , הם נהפכו למתנגדי ההתמערבות והמודרניזציה . המסקנה היא כי "העולמא בסוריה השכילו מחד להשתלב בתהליך המודרניזציה בכל הקשו...  To the book