חופש הפולחן הדתי

ההאשמה הדתית המרכזית של המוסלמים כלפי היהודים והנוצרים הייתה כי אמנם ניתנה להם הדת האמתית - דת האסלאם - שבישרה על שליחותו של מוחמד ועל אמתותה . ואולם הם הפיצו גרסות כוזבות של תורת משה ושל הברית החדשה , שמהן השמיטו כל זכר לבשורה זו . עם זאת , בשל אמתות מקורן של 'דתות הספר ' אפשרו המוסלמים ליהודים ולנוצרים להמשיך ולקיים את מצוות דתותיהם בהגבלות שונות שלא נגעו בדרך כלל לעצם הפולחן אלא לביצועו בצנעה , בדרך שלא תתפרש בעליונות על הדת המוסלמית . הרפורמות העות'מאניות התיימרו לבטל גם הגבלות אלו . אחד המאפיינים הבולטים של ההגבלות הנוגעות לאתרי הפולחן היה האיסור שהוטל על הקמת כנסיות , מנזרים ובתי כנסת חדשים . לעומת זאת הותר שיפוצם של אתרי פולחן שהיו קיימים טרם שלטון האסלאם , אך גם זאת תחת סייגים דוגמת אי הרחבת המבנה וכדומה . כמו כן לא נמנעו המוסלמים במרוצת הדורות מלהחרים בתי כנסת וכנסיות , ומלהפכם למסגדים . בהחרמות אלו ובאיסור על הקמתם של בתי כנסת חדשים תלה הרב אברהם דיין את עובדת קיומו של בית כנסת אחד בלבד בחלב : באר"ץ [ ארם צובה ] היה שם שמונה עשר בתי כנסיות וכל אחד יש לה שם בפני עצמה וזד , הבי...  To the book