היסטוריה, זיכרון והיסטוריוגרפיה: הפולמוס על ילדי טהראן

דבורה הכהן הסוגיות המעסיקות היסטוריונים והוגי דעות על היחס בין היסטוריה להיסטוריוגרפיה ועל דרך עיצובו של הזיכרון הקולקטיבי ומטרותיו , חרגו זה כבר מתחומי האקדמיה וחדרו גם לשיח הציבורי ; . רבים סבורים כי הזיכרון הקולקטיבי של מאורע היסטורי אינו מתפתח באקראי וביטויו בהיסטוריוגרפיה אינו אחיד . סוכניו ומעצביו הם המטביעים אותו בזיכרון הקולקטיבי של ציבור גדול או של מגזר בתוכו באמצעות טוויית נרטיב ויצירת מיתוס . הזיכרון מתבסס על אירוע , אך הפרשנות עליו יוצרת נרטיב שונה ותמונה חדשה . לעתים ההיסטוריה נופלת קורבן לזיכרון והמיתום גובר על העובדות המאוששות במחקר ההיסטורי . מאחר שהזיכרון מעוצב על ידי סוכניו הפועלים בהשפעת אמונותיהם , שאיפותיהם והאינטרסים שלהם , המספר של הזיכרונות החברתיים הוא כמספר הקבוצות והמוסדות בחברה מסוימת . דוגמה לכך הוא הניסיון של היהדות החרדית לקבע את פרשת ילדי טהראן בזיכרון הקולקטיבי של הציבור . הפרשה אכן אירעה , אך עיצובה כזיכרון נבע לא מהרצון לחקור ולחשוף את העבר כפי שהיה , אלא לעשות בו שימוש בהווה ואף בעתיד בשירות המטרה שהועידו לו . הזיכרון של פרשה זו בציבור החילוני אינו ד...  To the book