|
|
דינה פורת דיוקנו של בנימין זאב הרצל , חוזה המדינה - איש יפה תואר , בעל הדרת פנים וקומה - מתנוסס בארץ במקומות רבים ומגוונים : על בולים וציורי קיר , בספרי לימוד ופסלים . כמה מצילומיו הידועים הפכו לסמלים שנחקקו בזיכרון הלאומי : נשען על המעקה של מרפסת בית המלון 'שלושת המלכים ' שבבזל , על רקע הנהר והגשר , אותה בזל שעליה אמר כי בה ייסד את מדינת היהודים , עומד נרגש , לבוש הדר , בולט באמצע הבמה בפתיחת הקונגרס הציוני הראשון ; או ניצב , זקוף אך כובעו בידו , לרגלי הקיסר וילהלם השני הרכוב על סוסו , בביקורו בארץ . מן הצילומים נשקפת דמותו של חולם , של מנהיג ושל מדינאי הנפגש עם שליט רב עוצמה . תמונה נוספת שנחקקה עמוקות בזיכרון היא זו של אלפרד דרייפום . הרצל אינו מופיע בה , אך הוא חזה בזעזוע עמוק בתלישת דרגותיו ובשבירת חרבו של הקצין היהודי שהורשע בריגול , ושמע את נהמת ההמון הפריזאי . ברצוני להציע כאן התייחסות נוספת לתמונות אלה , ולהעלות השערה הנוגעת להתפתחויות שחלו בהלך המחשבה של הרצל ביחס לעם היהודי , לציונות ובייחוד לאנטישמיות , ולאופן שבו השפיעו התפתחויות אלה על פגישותיו עם גדולי עולם . המעיין בי...
To the book |
|
|