הספרות הרוסית

הספרות הרוסית הייתה מרכז כתיבתה ההגותית מחקרית של לאה גולדברג . ממה שכתבה על סופרים רוסים אפשר ללמוד על תכונות כתיבתם ששבו את לבה והיו משותפות גם לכתיבתה שלה . במאמר על לרמונטוב שיבחה את סגנונו הצלול , המדויק , הענייני , וציינה את השפעתו על דוסטויבסקי ועל סופרים אקזיסטנציאליסטים במאה העשרים . על פושקין כתבה ( בספרה "הספרות הרוסית במאה התשע עשרה (" שהוא התייחס בשאט נפש למילים נשגבות , ושבעולמו המאושר יש נוכחות חזקה של המוות , המרחף כעננה טרגית גם על המאושרים וקלי הדעת . הפתיחות של פושקין ויכולתו להכיל ניגודים ולבטא אותם עוררו בה התפעלות . אולי מתוך תקווה ששירתה תזכה לגורל דומה , כתבה שפושקין הפך לחלק אורגני מנפש העם למרות ה " אירופיות " שלו . דווקא השכלתו הרחבה אפשרה לו לקחת את הטוב מכל מקום ולהטמיע את הספרות האירופית בספרות הרוסית . בהשתאות , ואולי בשמץ קנאה , כתבה על "קלות החיים הברוכה " של פושקין ועל יכולתו הבסיסית לדעת אושר , שאפשרה לו להזדהות עם מוצרט ועם דון ז'ואן . היא ציינה שפושקין ( כמוה ) היה גם בעל חלומות וגם אדם מפוכח , אירוני וסקפטי . היא מצאה שהמרד של פושקין צפון לא בחתרנו...  To the book