מיזוג של מסורות ספרותיות

היא לא הייתה שייכת עד תום ולא רצתה להשתייך בבירור לשום זרם ספרותי , ובייחוד לא לזרמים אופנתיים , אלא מיזגה בכתיבתה זיקות לזרמים ספרותיים הנחשבים למנוגדים : קלאסיקה ורומנטיקה , ריאליזם , סימבוליזם ומודרניזם . על כך כתבה בפירוט עפרה יגלין בספרה "אולי מבט אחר , " והעירו על כך גם דן מירון , מיכאל גלוזמן וענת וייסמן . "הגדולים לעולם אינם נציגים 'צרופים ' של זרם ספרותי : יש להם עולם משלהם שאיננו ניתן להגדרה מדויקת ולסגירת משבצות מן המוכן , " כתבה גולדברג במבוא ל"המאורסים " של מאנצוני . ( 1964 ) את הזלזול של צ ' חוב בחלוקת היצירות הספרותיות לסוגים , תקופות וזרמים , ראתה כאחד מסימני גדולתו , וכשכתבה על סופרים גדולים הדגישה תמיד את אי שייכותם לזרם ספרותי מוגדר . את מאמרה "האומץ לחולין " פתחה בהצדקת הרומנטיקה , אך בהמשכו דרשה מהאמן גם "אומץ וסבלנות " לעסוק בדברים הקטנים ביותר , כפי שעשה צ ' חוב . בחוגים הציוניים סוציאליסטיים שאליהם השתייכה בארץ הלכה וגברה התביעה לריאליזם , בעקבות התגברות ההשפעה של הספרות הסובייטית , ואולם , השקפת העולם הספרותית של גולדברג הצעירה הייתה מזיגה של רומנטיקה וסימבוליז...  To the book