|
|
לאחר סיום לימודיה בגרמניה בילתה לאה גולדברג שנה נוספת בליטא . פניה היו מועדות לארץ ישראל , אך עדיין לא קיבלה סרטיפיקט , וגם חששה שלא תמצא עבודה בארץ . באותה שנה , , 1934 שובצה כמורה לספרות ולהיסטוריה בגימנסיה של רשת "תרבות " בעיירה ראסיין ( Raseiniai ) שבמרמ ליטא . היא גם ערכה את עיתון התלמידים , סייעה בהכנת נשפים ספרותיים ועבדה בספריית בית הספר כספרנית . במקביל הרצתה בנושאי ספרות וציונות בסניף "החלוץ " המקומי . בשנים אלה פקד את ליטא משבר כלכלי , הלאומנות גברה ויהודים רבים פוטרו ממשרותיהם . לאה גולדברג הייתה אחת מחמש מאות יהודים נושאי משרה ממשלתית שנותרו בליטא . היא התמסרה בכל לבה להוראה במוסד , למרות לחצים ממשלתיים לצמצם את לימודי העברית ולהגביר את משקלה של הליטאית ולמרות הלנת שכרה . כשנעדרה מפאת מחלה , גילו לה תלמידות המחלקה השמינית בסוד שזוהי הפעם הראשונה שהן הצטערו באמת שהמורה חולה . במכתביה למינה מראסיין היא חמרת ומציינת שהיא מרבה לקרוא ספרים מסוגים שונים , גם כדי להרחיב את השכלתה במקצועות ההוראה שלה , וגם לשם הנאה : אני מרבה מאד לקרוא וקופצת מזכרונותיו של טרוצקי לכתבי פלוטרך ( הה...
To the book |
|
|