גרמניה ומורשת תנועת ההשכלה

שנה לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה כתבה לאה גולדברג : "יש להודות , היו שנים והארץ ההיא , אשר עכשיו איני יכולה בשקט לשמוע את שמה , הייתה בשבילי סמל אירופה הנאורה . ואמנם הייתה , ולא בשבילי בלבד " ( השומר הצעיר , . 30 . 9 . 1940 ההדגשה במקור . ( היא העריצה את נציגיה הספרותיים של אירופה הבורגנית ליברלית - את פרוסט , ג'ויס , קפקא , הסה , ברוך ומוסיל . ברשימה שבה הספירה את חרמן הסה כתבה : "הקסם הזה של האיש האירופי [ ... ] אלה שהיו מייצגים את מה שנחשב בשעתו לעולם הרוחני של אירופה כולה - מי ימלל את הקסם הזה "? בקנאה גלויה ובלשון רבים כתבה : "הם קיבלו כל מה שלא ניתן לנו [ ... ] הפנאי לחשוב ואורך הרוח להמתין והמחשבה לפני המעשה - כל אלה עיצבו את דמותם באורח אחר , בנדיבות ובעידוףקווים מלווה ביטחון שאנו לא ידענוהו " ( מדור ומעבר , עמ ' . ( 300 מאז אמצע המאה השמונה עשרה היו האוניברסיטאות הגרמניות , שהתפרסמו ברמתן המדעית הגבוהה , משאת נפשם של יהודים ולא יהודים צעירים ממזרח אירופה ששאפו להשכלה גבוהה יוקרתית . יהודים נהרו לשם בייחוד החל משנת , 1886 כאשר ברוסיה הצארית הוגבלה מכסת היהודים שהורשו ללמוד במו...  To the book