הבחירה בעברית

אביה ואמה לא היו ציונים , אך הלך הרוחות והמגמה החינוכית בגימנסיון היו ציוניים חילונים מובהקים . זה התבטא בהקניית התרבות היהודית והספרות העברית , הן במסגרת הלימודים והן במסגרת חוגים , הרצאות ונשפים שהוקדשו לסופרים עבריים ( ביאליק , טשרניחובסקי , פיכמן , אלישבע . ( הרוח הציונית החלוצית ששררה בגימנסיון עוררה בה התלהבות ושיפרה את הרגשתה . געגועיה למרחקים פנו עתה אל ארץ ישראל . חודשיים לפני מלאות לה ארבע עשרה כתבה ביומנה : "אני רוצה להיות חלוצה [ ... ] כל שיר עברי חדש - חג בשבילי [ ... ] אני מצטערת שאיני יכולה להיות עם אלו שיוצרים את השירים , ובאותה ארץ שהם יוצרים . איני רוצה כבר כלל למוסקבה . איני רוצה לשום מקום - אני רוצה אל הארץ " . ( 3 . 3 . 1925 ) היא הזדעזעה כשגילתה שאהובה , נחום לוין , אינו מתלהב מהלאומיות היהודית : "הדעות [ שלו ] אודות העם - נורא , אין הדבר נותן לי לחיות " ( יומן , . ( 3 . 3 . 1925 היא הצטרפה לתנועת "החלוץ , " קראה את כתבי הרצל , אך להיות בעצמה חלוצה בארץ ישראל - זה נראה לה גם קטן מדי , לעומת החלום להיות סופרת , וגם תובעני מדי : "אני אגואיסטית . לעולם לא אקריב את הכ...  To the book