ה. טעמי המצוות

הדיון במשמעותן של המצוות ב " מורה הנבוכים " נפתח בהעמדתה של סוגיה זו בהקשר הרחב של הבחירה באחת משתי החלופות : רצון או חכמה . כך נוצרת זיקה בין החלק האחרון של "מורה הנבוכים , " המוקדש לטעמי המצוות , לדיונים שקדמו לו , שעסקו בתחומים שונים של מושגי היסוד של היהדות ונעו סביב הציר רצון-חכמה . התפיסה המעמידה במקום מרכזי את מרכיב הרצון להבנת המושג של שלמות האל גורסת שאין לחפש טעם למצוות . סמכותן ומשמעותן נובעות מן העובדה שהן נותנות ביטוי לרצונו של האל ולא משום סיבה אחרת . הענקת טעם למצוות אף עלולה להפחית מערכן , שכן הן תלויות לכאורה במקור סמכות חיצוני לאל עצמו ולכוחו . היחס הדתי ותפיסת האדם לפי החלופה של הרצון מחייבים ציות מוחלט . חיפוש המשמעות למצווה כמוהו כמבע של אי אמון ובערעור הסמכות המוחלטת של המצווה . הרמב " ם דחה בחריפות את התודעה הדתית הצומחת מתוך הרחבה של עקרון הרצון והעדפתו על משמעות המצווה . את המצוות יש להסביר לדעתו על דרך החכמה . כפי שחכמת האל מתגלית בטבע בסדר ובתכלית המצויים בו , כך היא מתגלית בתורה על התבוניות והתכלית הטמונים בה . כשם שהאל מתגלה בטבע , בסדר ובסיבתיות , ולא בפלא...  To the book