|
|
הצידוקים שהעלה הרמב " ם לעיסוק באזוטריות התמקדו בהשלכות הרות הגורל של חשיפת האמת על גורלו של הפילוסוף ועל שלמות החברה . מלבד תפיסה זו של אזוטריות פוליטית , מצויה ב " מורה הנבוכים " עמדה הרואה באזוטריות מאפיין מהותי של השפה המטפיסית . בראייה הפוליטית , ניתן לנסח בבהירות את הסוד עצמו אך אסור להפיץ אותו . לעומת זאת , בתפיסה המהותית של הסוד אין התכנים המטפיסיים ניתנים להבעה לשונית באופן עקרוני , ועל כן ניתן לרמוז עליהם באמצעות סמלים בלבד : דע שכאשר רוצה אחד השלמים לפי דרגת שלמותו להזכיר , בפיו או בעטו , דבר שהבין מן הסודות האלה , אין הוא יכול להבהיר אפילו את המידה שהשיג בהברה שלמה מסודרת כפי שהוא עושה בשאר המדעים שהוראתם מפורסמת . אלא יקרה לו כשהוא מלמד את זולתו מה שקרה לו כאשר הוא עצמו למד , כלומר , שהדבר יצוץ ויבהיק ושוב ייסתר , כאילו כך הוא טבעו של דבר זה , אם ירבה ואם ימעט ( פתיחה , עמ ' . ( 13 ההבחנה בין האזוטריות הפוליטית לאזוטריות המהותית יוצרת מובנים שונים של השפה המקראית . האזוטריות הפוליטית החברתית רואה במשל המקראי אלגוריה , שהתכנים הנסתרים שבה ניתנים להבעה מושגית ישירה . לעומת ז...
To the book |
|
|