ג. המשגה, הבחנה והכללה

הפרשנות השיטתית והרצופה ל"משנה תורה " החלה להיכתב כבר במאה הארבעה עשרה : שם טוב אבן גאון חיבר את פירושו "מגדל עוז" ורבי וידאל דיטולושא ( מטולוז ) את פירושו "מגיד משנה . " לפירושים אלה , שנכתבו בידי דמויות שוליות יחסית בשדה ההלכה של המאה הארבע עשרה , גוספו במאה השש עשרה חיבורים מפרי עטם של בעלי ההלכה מרכזיים . רבי יוסף קארו חיבר את "כסף משנה , " רבי אברהם די בוטון מסלוניקי קרא לפירושו "לחם משנה , " ורבי דוד בן זמרא , מגדולי בעלי ההלכה של הדור שלאחר גירוש ספרד , כתב פירוש על חלקים רחבים של " משנה תורה " הנקרא "פירוש הרדב"ז . " כמו כן , באוסף תשובותיו הגדול , "תשובות הרדב " ז , " נכללה סדרה רחבה של תשובות הנקראת "לשונות הרמב " ם , " וכונסו בה תשובות שדנו בפסקים מוקשים ב"יד החזקה . " פרשני ה " משנה תורה " הללו כונו " נושאי הכלים , " וחיבוריהם , שנוספו למהדורות הדפוס הנפוצות של "משנה תורה , " מעטרים את גוף ה " משנה תורה " ומסובבים אותו . נושאי הכלים התייחסו לחיבור בעיקר כמקור לפסיקת הלכה . הם דנו במקורותיו של "משנה תורה " בתלמוד , וניסו ליישב פערים שעלו לעתים בין מקורות התלמוד להכרעות ההלכת...  To the book