ד. סמכות התלמוד וסמכות הגאונים

התפקיד הראשון של תיאור תולדות ההלכה בהקדמה ל"משנה תורה " הוא אפוא ליצור ? יקה בין שינויים ספרותיים למשברים היסטוריים לשם ביסוסה של המשנה כתקדים ל"משנה תורה . " מהלך 1 ה גרם כאמור לרמב " ם לראות את המשנה כחיבור כתוב , מתוך ניסיון להתגבר על הפער האפשרי בין התקדים ובין חיבורו שלו . התפקיד השני , והחשוב יותר , של ההקדמה להבנת טיבו של "משנה תורה " עולה מן האופן שבו תיאר הרמב " ם את ההיסטוריה של ההלכה מרגע ששלשלת המסירה שלה נקטעה , דהיינו מסוף תקופת רבינא ורב אשי . הרמב " ם אפיין את רבינא ורב אשי באופן הבא : "סוף גדולי חכמי ישראל המעתיקים תורה שבעל פה ושגזרו תקנות והנהיגו מנהגות ופשטו גזרותם ותקנותם ומנהגותם בכל ישראל ובכל מקומות מושבותיהם . " לאחר תקופה זו פקד את העם היהודי כאמור משבר חריף יותר , והרמב " ם תיאר אותו כשבר חריף בעוצמתו מזה שהתחולל בימי רבי . ההחרפה של המשבר הגאופוליטי בראשית תקופת הגאונים יצרה מציאות הלכתית חדשה . פסקי הגאונים לא פשטו בכל ישראל , כדברי הרמב " ם : "מפני רוחק מושבותיהם ושיבוש הדרכים . " משום כך יש לפסקי הגאונים אופי מקומי וזמני . הוראה של אחד הגאונים אינה מחייב...  To the book