א. מטרות החיבור ותכונותיו

בהקדמה ל"משנה תורה " תיאר הרמב " ם את ספרות ההלכה התלמודית כאורגניזם בלתי נשלט , עמוס במחלוקות ובמשא ומתן מפותל ומפוצל , הכתוב בשפה הארמית שאינה מדוברת . מצב זה הפך את החומר ההלכתי בלתי נגיש . האפשרות להסיק מן התוהו ובוהו התלמודי כיצד לנהוג למעשה אינה מובטחת כלל ועיקר גס למי שהשיג בדי עמל שליטה מסוימת בספרות הזאת . לעולם יקנן בלבו החשש המוצדק שהוא נכשל בהבנת המשא והמתן המורכב ; שהכריע שלא כהלכה בין שלל הדעות המובאות בסוגיה ; ויותר מכול - שאולי נעלמה ממנו העובדה שבהקשר אחר ולא צפוי של הדיון התלמודי הוזכר אותו נושא עצמו , והסוגיה הרחוקה הזאת משנה את התמונה לחלוטין . מצב ספרותי סבוך זה תואר ב"פירוש המשנה " באופן הבא : " לפי שאי אפשר להסיק מסקנות אלו מהתלמוד אלא אחרי עיון גדול במקומות מפוזרים " ( שבת ד , א , עמ ' כא . ( לפיכך סבר הרמב " ם שלעם היהודי חסר ספר חוקים של ממש , כדבריו באיגרת המתארת את המניע לכתיבת "משנה תורה : " "כי אני - חי ה' - קנא קנאתי לה ' אלהי ישראל , בראותי אמה מבלי ספר מחוקק כולל באמת , ומבלי דעות אמתיות ומבררות " ( איגרות , עמ י שא . ( חיבור "משנה תורה " אמור היה לשנות...  To the book