ג. מחלוקת, אמת ופרשנות

ב " פירוש המשנה , " המשמש כאמור תשתית לעבודתו ההלכתית של הרמב " ם בכללה , שילב הרמב " ם משנה שיטתית וסדורה של הפילוסופיה של ההלכה . משנה פילוסופית זו עוסקת במושגי היסוד של המערכת ההלכתית : תפיסת הסמכות של ההלכה , אופני הבנת הפרשנות של ההלכה , מעמדה של המחלוקת בהלכה והשאלה אם אחד מצדדי המחלוקת בהכרח טועה , היחס בין חידוש למסורת בהלכה , ומקומה של הנבואה במבנה הסמכות של ההלכה . בשאלות אלה יש מפתח להבנת המערכת ההלכתית , משום שאין הן נוקטות עמדה ביחס לתוכן זה או אחר של הלכה מסוימת אלא עוסקות במכלול ההלכה באשר הוא . העיסוק במרכיבים הבסיסיים של המחשבה ההלכתית נבע הן מן ההתעניינות המקיפה של הרמב " ם בפילוסופיה , הן מהשתייכותו למרחב התרבות המוסלמי , שבו הפילוסופיה של המשפט היא תחום מפותח למדי . אולם , דומה שיש להרחיק מעבר לכך . זיקתו לתאוריה של ההלכה כבר ב " פירוש המשנה " נועדה להכשיר מראש את הניסיון המונומנטלי ב"משנה תורה " לכפות על השיג והשיח התלמודי מבנה סדור , ממצה ושיטתי . ניסיון כזה חייב את הרמב " ם ליצור את המסגרת שלתוכה הוא בא להכניס את השיח התלמודי , לזקק אותה ולנסח אותה בשיטתיות . ניס...  To the book