א. "משה דורו"

בהקדמה לפרקים הראשונים של החלק השלישי של "מורה הנבוכים " חשף הרמב " ם , ברגע נדיר , את הדימוי העצמי ואת התפקיד שהוא ייעד לעצמו בסבך התקופה שבה חי ופעל . הפרקים הללו הוקדשו לפירוש "מעשה מרכבה " - חזון המרכבה של הנביא יחזקאל - קודש הקודשים של תורת הסוד היהודית . לפי ההלכה שנקבעה במשנה , הוראת "מעשה מרכבה " מותרת רק בעל פה ורק ליחיד המבין את הדברים גם "מדעתו . " כתיבת פירוש לחזון יחזקאל , אפילו בראשי פרקים , יש בו אפוא משום פריצה של גדרי הסוד המקובלים . דברי ההקדמה נועדו להצדיק את העברה הספרותית הזאת של העלאת סתרי תורה על הכתב , וניתן ללמוד ממנה על הדימוי העצמי של המחבר . בתודעתו של הרמב " ם , הוא נולד אל תוך עידן של אבדן ושבר , שבו נעלם מן העולם מובנו הפנימי של "מעשה מרכבה , " בין היתר מפני שהדורות הקודמים נהגו זהירות כה רבה בהפצתו ובמסירתו עד שהוא נכחד : "ידיעת דברים אלה נקטעה מן האומה כליל עד שלא נמצא ממנה לא מועט ולא הרבה . " אף שידע זה אבד כליל , עלה בידי הרמב " ם להבין את משמעותו של "מעשה מרכבה " מכוח שכלו : " מה שנודע לי מזאת = ) מעשה מרכבה ) נודע לי באינטואיציה והשערה . לא באה לי ...  To the book