פרק שמיני רגיעה זמנית: קונסנזוס קהילתי ומפעל סיוע

תקופת מלחמת העולם הראשונה הייתה עבור הקהילה היהודית עת של רגיעה לכאורה ושל קונסנזוס שביר . קבוצות הלחץ השונות התלכדו סביב מפעלי הצדקה והסיוע לנפגעי המלחמה היהודיים , מפעלים שהיו קשורים קשר הדוק לנסיבות . יש לציין את תרומתו של הרב הראשי בארגונם של מפעלי הסיוע ובניהולם , תרומה שתחילתה עוד בימי המלחמות הבלקניות . המיגוון הרחב של קשריו , והפעם עם הסגל הדיפלומטי האמריקני , היה לעזר ביצירת מסגרות הסיוע ! . מהלך האירועים הוחש החל ב 10 באוגוסט , 1914 כאשר שתי אוניות מלחמה גרמניות , ה ' גבן ' ( Goeben ) וה ' ברםלאו ' , ( Breslau ) הגיעו לדרדנלים . ב 7 בספטמבר מבוטלות הקפיטולציות ; ב 26 בספטמבר נסגרים המצרים לאוניות מסחר ; ב 29 באוקטובר מופגזות אודסה , םבסטופול ונובורוםיסק ; ב 2 בנובמבר נכנסת הקיסרות העות'מנית למלחמה לצידן של מעצמות המרכז . מאז 1909 היו היהודים חייבים בגיוס צבאי , בדומה לבני מיעוטים אחרים . המלחמות הבלקניות ( 1913-1912 ) כבר פגעו באופן ניכר בקהילות היהודיות בקיסרות . קהילות אלה , שהיו ברובן עניות ומורכבות ממשפחות בעלות הכנסה אחת בלבד , נעשו עניות יותר . הנהגת השירות הצבאי ל...  To the book