פרק שישי דו־קיום בלתי אפשרי

החרפה ביחסים בין הרב הראשי לבין הציונים חוסר הפשרנות של כי " ח תרם בוודאי להקשחת יחסם של יריביה הן כלפיה והן כלפי ח ' נחום , שנחשב לבעל בריתה . בסוף שנת 1909 ובתחילת שנת , 1910 בקושי שנה לאחר אישרור בחירתו כרב ראשי , היה על ח ' נחום להנהיג עדה מפולגת , הנתונה בתסיסה , שתלך ותגבר עד שתגיע לשיאה בסוף , 1910 עם התפטרותו של ח ' נחום מאגודת 'מכבי ' ועם עריכת הבחירות למועצה החילונית . על ארועים אלה כתב העיתון : L 'Aurore "זה הרגע שבו הסיעות , שהיו עד כה חבויות ועתה נחשפו בבירור לעיני כל , מתגלות לפתע זו בפני זו ומתייצבות פנים מול פנים , ערוכות לקרב ' . " עיתון זה , שהשתייך למחנה הציוני , תלה את הגורמים למצב הזה בזמנים המהפכניים שבהם הייתה נתונה תורכיה מאז שנת , 1908 "זמנים שיש בהם גם צמיחה , " ואשר נותנים אותותיהם במרכיבים השונים של העם העות ' מני ומזעזעים אותם עד למעמקיהם . בעיני הציונים נחלקה הקהילה בפשטות לשני מחנות - לציונים ולמתנגדיהם . כיוון שהם היו מודעים לקשיים שעמדו בפני התפשטותה של תנועתם - קשיים שנבעו מפעולתה של כי " ח , אשר הפיצה בקרב הציבור היהודי רעיונות של התבוללות , שהרחיקוהו...  To the book