מחר

שלמה סבירסקי במבט לעתיד , השאלה החשובה היא מה מגמת הפיתוח של ישראל . המבנה החברתי הפנימי של ישראל , טיב היחסים עם שכנינו הערבים ומעמדה של ישראל בין העולם הערבי מוסלמי ובין העולם האירופי נוצרי כרוכים בכך . מאז שנות החמישים התהוותה בישראל תפיסת פיתוח מוגדרת למדי . הצעד הראשון היה , קרוב לוודאי , התיעוש המהיר , שעוצב בסגנון התיעוש שרווח אז במדינות חדשות , ובעיקר בארצות העולם השלישי , דהיינו , תעשיות עתירות עבודה , המתבססות על כוח אדם בעל מיומנויות פורמאליות נמוכות , ועל אליטה ניהולית וטכנולוגית קטנה . התיעוש , שהיווה תפנית ביחס לתכניות פיתוח קודמות , שביניהן בלטו ההתיישבות והפיתוח החקלאי , גרר עימו הירארכיזציה חברתית , במימדים שלא נודעו קודם לכן , של שכבות אוכלוסיה : מי לעמדות יזמות , ניהול , תכנון ושיווק , ומי לעמדות ייצור . להירארכיזציה זו היו מקבילות נוספות , אם במנגנון המדינתי שצמח והתרחב באותן שנים , ואם במנגנון הפיקודי של הצבא , שהפך גם הוא פורמאלי באותן שנים . ואולם התיעוש , בתצורתו המסויימת , הוא שעודד תהליכים מרחיקי לכת ביותר , וביניהם , פערים בשכר , שהלכו וגדלו ; עידוד של השכלה ...  To the book