פרק ו שלהי ימי־הביניים — המעורבות הכלכלית של יהודי פולין

במאות האחרונות של שלהי ימי הביניים והראשונות של הזמן החדש , שעה שהמסורת הוסיפה עדיין לקבוע את אורחות החיים בחברה היהודית , לא נוצרו בעיות חדשות במישור הנוגע לענייננו שלא היה ניתן לפותרן על פי התקדימים שבספרות ההלכה שמן הדורות הקודמים . עיקרי השיטות בפתרון הבעיות סוכמו מכבר בהלכות שבת ויום טוב בטור או"ח , וביתר פירוט בבית יוסף של רבי יוסף קארו . הכרעות חד משמעיות פחות או יותר נקבעו בשולחן ערוך ובפסקי הרמ"א המתלווים אליו . על פי סיכומים אלה , היה מסוגל כל מורה הוראה להדריך את הציבור בדבר ההתנהגות היום יומית הרצויה . ואילו אם ארע שיהודים לקחו חלק בפיתוחם של ענפי ייצור חדשים או השתלבו בתחומים שלא היו מעורבים בהם עד אז , הוצרכו לשאול את גדולי החכמים שבדורם . הרדב"ז נשאל על יהודי שהיה "צריך לקנות שוורים לעשות מלאכת הסוכר ואם לא יעשו מלאכה בשבתות וימים טובים יפסד הכל . " אחד מחכמי קושטא במאה ה י"ז עיין בדין "מלאכת הזכוכית משום שהדבר ידוע שהם מוכרחים לעשות המלאכה ע"י גויים בשבת ואם לא יעשו בשבת יפסד המלאכה . " אנשי טבריה שאלו את ר' יום טוב צהלון "על דבר הדבורים הנקראים בערבי דאבור אשר באים והו...  To the book