ג. יום השחרור והיום שלמחרת

ב 29 בינואר , 1943 לאחר מסע שהחל באל עלמיין ושנמשך שלושה חודשים , חצו יחידות הארמיה הבריטית השמינית , בפיקודו של הפילדמרשל מונטגומרי , את גבול לוב-תוניםיה . כעבור שבועיים הגיעו עד לקו הביצורים מטמאטה-מארת Matmata - ) , ( Mareth ה'מאז'ינו של המדבר / כפי שכינוהו מתכנניו . היה זה קו ביצורים עלוב ומיושן , שהצרפתים בנו לפני המלחמה כדי לקדם פני התקפה איטלקית מלוב , אם תבוא . עתה התהפכו היוצרות , ובקו זה ( שנהרס ברובו על פי הסכמי שביתת הנשק מיוני 1940 ביוזמת האיטלקים ובפיקוחם , ושוקם בחלקו לאחר הנחיתה בנובמבר 1942 ביוזמת אותם האיטלקים ) ישבו כוחות 'הציר' שניסו לעצור את מתקפת צבאות בעלות הברית , שעלו עליהם מלוב . ברומא השקיפו חוגים פוליטיים וצבאיים בדאגה עמוקה על התפתחות המאורעות . היה ברור , כי הפעם הונח על כף המאזניים לא רק גורלה של מערכה צבאית , אלא עתיד החלום הקיסרי של איטליה הפאשיסטית - יורשתה הלגיטימית , בעיני מנהיגיה , של הקיסרות הרומית האדירה . ב 13 במארס , בגבור הלחץ הצבאי , פנה שוב מוסוליני להיטלר בבקשת עזרה דחופה , כדי להגן על הקצה האחרון של אדמת אפריקה שנותר בשליטת כוחות 'הציר . ...  To the book